TCP (Transmission Control Protocol) ו-UDP (User Datagram Protocol) הם שני פרוטוקולי התעבורה שעליהם רץ כמעט כל תעבורת האינטרנט. שניהם שולחים "חבילות" מידע בין מכשירים, אבל בגישה שונה לחלוטין.
TCP מבטיח חיבור: הוא בודק שכל חבילה הגיעה, מסדר אותן לפי הסדר הנכון, ומבקש שוב חבילות שאבדו בדרך. זה הופך אותו לפרוטוקול האמין אך גם האיטי יותר — מתאים לגלישה, מייל והעברת קבצים, כשמדויקות חשובה יותר ממהירות.
UDP, לעומת זאת, שולח חבילות בלי לוודא שהגיעו ובלי לסדר אותן. הוא מהיר משמעותית כי אין תקורת בדיקות, אך חבילה שאבדה — פשוט אבדה. זה מתאים לשידורי וידאו חיים, שיחות VoIP ומשחקים מקוונים, שבהם עיכוב גרוע יותר מאובדן קטן של מידע.
למנהלי IT ומפתחים חשוב להבין את ההבדל בעת תכנון תשתית רשת: פתיחת פורטים בפיירוול, הגדרת עומסים על שרתים, ואבחון בעיות ביצועים — כל אלה תלויים בפרוטוקול שבו האפליקציה משתמשת.